כִּי תָּבוֹא, כִּי תֵּצֵא
וְהָאָרֶץ נִמְתַּחַת
בֵּין גְּרִזִים לְעֵיבָל,
בֵּין בְּרָכָה לִקְלָלָה,
בֵּין חַמְסִין לְבֵין סְתָו.
וּבְטֶנֶא מֻנַּחַת
חִטָּה זְהֻבָּה,
וְעֵץ זַיִת מָרִיר
וְנַחַל אַכְזָב.
וְהָרוּחַ עוֹמֶדֶת
וְהַשֶּׁמֶשׁ מַכָּה,
וְעָנָן הַכִּבְשָׂה
רוֹעֶה בְּשָׁמָיו.
וְאָדָם מְצַפֶּה
וְצוֹחֵק וּבוֹכֶה,
בְּתוֹךְ סַחַף וְחוֹל
סוֹפֵר אֶת יָמָיו.
חֲבָלִים שֶׁקְּשׁוּרִים בּוֹ
נִמְתָּחִים לְכָל צַד,
זֶה מוֹשֵׁךְ לַמִּזְרָח
וְזֶה מַעֲרָב.
כִּי תָּבוֹא, כִּי תֵּצֵא,
כִּי תִּמְאַס, כִּי תִּרְצֶה,
כִּי תַּרְפֶּה, כִּי תֹּאחַז,
כִּי תָּקוּם, כִּי תִּשְׁכַּב.
וְהָאָרֶץ נִמְתַּחַת
בֵּין גְּרִזִים לְעֵיבָל,
בֵּין פְּצִיעָה לְחִבּוּק,
הֲפוּגָה וְשׁוּב קְרָב.
בֵּין בְּרָכָה לִקְלָלָה,
בֵּין חִיּוּב לִשְׁלִילָה,
וּבְתוֹךְ סַלְסִלָּה
רַק לֵב מְאֹהָב.
נשיר