עֶגְלָה עֲרוּפָה
כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה,
חָלָל בַּנְּשָׁמָה.
נָפַל בַּשָּׂדֶה
לֹא נוֹדַע
מִי הִכָּה, וּמָה מַכֶּה בִּי, וְלָמָּה.
וּמָה הִיא הָעִיר הַקְּרוֹבָה אֶל הֶחָלָל?
וְאֶל הַשָּׁמַיִם הַשְּׁחֹרִים,
וְאֶל קְצֵה הַכּוֹכָבִים
שֶׁלֹּא מְמַלְּאִים אֶת אֶפֶס קְצֵה קָצֵהוּ
הָאָפֵל.
בָּעוֹרְקִים זוֹרֵם דָּם
כְּמוֹ בַּנַּחַל.
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם הוּא נָקִי,
אִם אֲנִי נָקִי.
יָדַי לְעוֹלָם אֵינָן נְקִיּוֹת מֵאַשְׁמָה,
אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִרְחֹץ אוֹתָן בְּמַיִם.
עֶגְלָה עֲרוּפַת רֹאשׁ
רוֹדֶפֶת אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי.
נשיר