וְהַיּוֹנָה
הַצִּפּוֹרִים הַטְּמֵאוֹת אֵינָן נֶאֱכָלוֹת,
הֵן עָפוֹת לָהֶן בְּכֵיף:
הַחֲסִידָה וְהָאֲנָפָה לְמִינָהּ,
וְהַדּוּכִיפַת וְהָעֲטַלֵּף.
צִפּוֹרֵי הַלַּיְלָה,
עוֹפוֹת הָאֲפֵלָה,
מֻתָּר לָהֶן לִנְהֹם לָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת:
הַכּוֹס
וְהַיַּנְשׁוּף
וְהַתִּנְשָׁמֶת.
וְעִם שַׁחַר,
אֶל הָאֹפֶק הַכָּחֹל,
אֶל קְצֵה שָׁמַיִם,
אֶל הָאוֹר הַמְּנַצְנֵץ,
יָעוּפוּ הָעוֹפוֹת שֶׁאֵין לֶאֱכֹל:
הַשַּׁחַף وְהַנֵּץ.
וְהַיּוֹנָה,
בְּטֹהַר כְּנָפֶיהָ,
בַּאֲצִילוּת טָהֳרָתָהּ,
בֵּין עֲלֵי שׁוֹשָׁן פּוֹרֵחַ ־
הַיּוֹנָה,
עוֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ.
נשיר