אֶרֶץ תְּהוֹמוֹת
אֶרֶץ תְּהוֹמוֹת יוֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר.
אֶרֶץ תְּהוֹמוֹת.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִתּוֹכָם נֶחָמָה,
וְהַהֵד מִתְפּוֹצֵץ מִמִּדְבַּר הַשְּׁמָמָה
עַד לְתוֹךְ מְעָרוֹת נִשְׁמָתִי.
אֵם הַחִטָּה נוֹלְדָה בָּאָרֶץ הַזּוֹ,
וְנָשְׂאָה בְּרַחְמָהּ אֶת הַלֶּחֶם.
דַּם עֲנָבִים נִדְרָךְ בְּגִתּוֹת,
אֲדָמָה מְצַפָּה לְגֶשֶׁם.
וְנוֹטְעֵי תְּאֵנִים וְכַפּוֹת הַיָּדַיִם,
יְדֵי אֲבוֹתַי הַטּוֹבוֹת
הַמְּבַקְּשׁוֹת לְכַסּוֹת,
הַמְּבַקְּשׁוֹת לְגוֹנֵן
מֵאֶלֶף בְּשׂוֹרוֹת כּוֹאֲבוֹת.
אֶרֶץ אֲשֶׁר שְׁבִילֶיהָ אַסְפַלְט,
וּבַרְזֶל מְנַפֵּץ חֲדָרֶיהָ.
אֶרֶץ הַסְּפָר,
וְעֵץ זַיִת מוּזָר
מַכֶּה שָׁרָשִׁים בִּסְלָעֶיהָ.
מָה לָךְ, מוֹלֶדֶת?
מָה אַתְּ רוֹצָה?
וְלָמָּה אַתְּ מִתְנַעֶרֶת?
אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיק בָּךְ,
אִי אֶפְשָׁר לְאַלֵּף
חֶלְקַת אֲדָמָה סוֹרֶרֶת.
אֲנַחְנוּ רַק יְלָדִים
שֶׁרוֹצִים אֶת הַבַּיִת.
לֹא בְּכֹחַ וְלֹא בְּעָצְמָה.
רַק יְלָדִים שֶׁרוֹצִים אֶת הַבַּיִת,
וְשׁוֹקְעִים אֶל תּוֹךְ מִלְחָמָה.
נשיר