אֲסִיר צִיּוֹן
לֹא בְּצִדְקָתִי
וְלֹא בְּיֹשֶׁר לְבָבִי.
בְּכֹרַח הַנְּסִבּוֹת
שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אֶת פִּשְׁרָן,
נִקְשַׁר גּוֹרָלִי
בִּבְרִית אַדְמָתְךָ
מִנֶּגֶב עַד גּוֹלָן.
אֲנִי אֲסִיר צִיּוֹן,
כָּבוּל אֶל רְגָבֶיהָ.
נָטוּעַ וְכוֹאֵב
בַּצֹּרֶת וּסְדָקִים,
וְכָל טִפָּה צְלוּלָה
מִתּוֹךְ תְּהוֹמוֹתֶיהָ
קוֹרֵאת אֵלַי
מִבֵּין הַחֲרָכִים.
לֹא בְּצִדְקָתִי,
בְּקוֹל הַמְּצַוֶּה 'לֶךְ לְךָ'
שֶׁבָּעַר בְּעַצְמוֹת אֲבוֹתַי.
לֹא בְּיֹשֶׁר לְבָבִי.
בְּלֵדָתִי אֶל תּוֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר,
לְאַסְפַלְט, לַיָּם, לִנְעוּרַי.
אֲנִי דָּשׁ בַּעֲקֵבַי
אֶת הַמָּקוֹם,
מִיּוֹם שֶׁעָמַדְתִּי עַל דֵּעָתִי,
וְאָמַרְתִּי 'אִמָּא' בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.
קוֹנֶה אוֹתוֹ
בְּקוֹצִים שֶׁל אָב,
בְּמַחַט אוֹרֶן
וּבַעֲצֵי אַלּוֹנִים עַתִּיקִים בַּחֹרֶשׁ.
נשיר