וָאֶתְחַנַּן
וָאֶתְחַנַּן
אֶל לֵילוֹת לְבָנִים בְּלִי שֵׁנָה,
תַּחַת אוֹר יְרֵחִים חֲסֵרִים וּמְלֵאִים.
כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם
זוֹהֲרִים כַּשְּׁכִינָה
מִתַּחַת כִּסֵּא אֱלוֹהִים.
וָאֶתְחַנַּן
וְאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי בִּתְפִלָּה,
לֹא נוֹתְרוּ בָּהּ יוֹתֵר דְּמָעוֹת וּמִלִּים.
עַד הַגְּבוּל הַמְּחַבֵּר צְעָקָה וּשְׁתִיקָה,
עַד לַקַּו שֶׁמַּדְבִּיק אֶת הַיָּם לָרְקִיעִים.
וְעַל מָה הִתְפַּלַּלְתִּי?
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ,
עַל הַכֹּל מֵהַכֹּל
וְעַל שׁוּם דָּבָר.
עֶלֶם תּוֹעֶה
לֹא יוֹדֵעַ מַדּוּעַ,
שֶׁאִבֵּד אֶת דַּרְכּוֹ
וּסְבִיבוֹ הַמִּדְבָּר.
נשיר