אֵיכָה
אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי?
רְמָזִים שֶׁל חֻרְבָּן וּשְׂרֵפָה
הִתְפָּרְצוּ לַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי בְּדֶרֶךְ אַגַּב,
וְקִבְּלוּ מַנְגִּינָה דוֹאֶבֶת.
בְּסַךְ הַכֹּל בִּקַּשְׁתִּי לוֹמַר
שֶׁקָּשֶׁה לִי לִסְחֹב אוֹתָךְ לְבַד
וַאֲנִי צָרִיךְ עֶזְרָה.
אֵיךְ סֶדֶק קָטָן שֶׁנִּפְעַר בִּי
כְּשֶׁהִתְעַיַּפְתִּי מֵרִיב וּמַשָּׂא,
הָלַךְ וְהִתְעַבָּה
לִכְדֵי מָצוֹר וְנֵתֶק,
עַד שֶׁהֻבְקְעָה לָנוּ הָעִיר
וְנֶחְרַב הַבַּיִת וְעָלָה בָּאֵשׁ.
רַק רָצִיתִי קְצָת לְהִתְרַחֵק,
קְצָת לְהִתְיַעֵל,
פָּחוֹת לְהִתְרַגֵּשׁ,
לִמְצֹא אֵיזֶה סִדּוּר
שֶׁיְּאַפְשֵׁר לִי אֵיכְשֶׁהוּ לָשֵׂאת
אֶת הַסְּעָרָה הָאֵינְסוֹפִית
שֶׁאַתְּ נוֹשֵׂאת
וּמְבִיאָה אֵלַי
כְּדֵי שֶׁאֶתֵּן לָךְ פֵּשֶׁר.
רָצִיתִי לְיַצֵּר שְׁלִיטָה
וּמַנְגָּנוֹן
וְסֵדֶר,
בְּתוֹכוֹ נִקְרַע לָנוּ הַקֶּשֶׁר.
סִימַן שְׁאֵלָה
הֻנַּח כְּמוֹ אֶקְדָּח
בְּתוֹךְ סִפּוּר דְּבָרִים.
רֶגַע אֶחָד שֶׁל בְּדִידוּת,
גָּלוּת שֶׁל אַלְפַּיִם שָׁנִים.
נשיר