עוֹג
בַּעֲרִישַׂת הַבַּרְזֶל
יָשֵׁן עוֹג,
הָעֲנָק הַמֵּת,
אַחֲרוֹן הָרְפָאִים.
בַּעֲרִישַׂת הַבַּרְזֶל
אֲנִי שָׁר לוֹ שִׁיר עֶרֶשׂ,
שֶׁיֵּרָדֵם.
שֶׁלֹּא יָקוּמוּ הַפְּחָדִים
וְיַעַמְדוּ כְּצֵל עֲנָק
מֵעַל הַבַּיִת.
פָּלִיט מִן הַמַּבּוּל
מַחְזִיק אֶת הַתֵּבָה
וּמְסָרֵב לִשְׁקֹעַ
אֶל תְּהוֹמוֹת הַתְּכֵלֶת.
כְּמוֹ הַלָּבָּה הָרוֹתַחַת
שֶׁבָּקְעָה מִתּוֹךְ הָהָר,
וְהִיא לוֹהֶטֶת וּשְׁחֹרָה
בְּתוֹךְ אַבְנֵי בַּזֶּלֶת.
בַּעֲרִישַׂת הַבַּרְזֶל
יָשֵׁן עוֹג,
וּמֵעָלָיו הָרֵי בָּשָׁן.
וַאֲנִי רוֹעֵד וְלוֹחֵשׁ וְשָׁר לוֹ:
שַׁן, בֶּן עֲנָק,
שַׁן.
נשיר