→ חזרה לכל השירים
כמעט, לפעמים, אולי

לְעֵת עֶרֶב

מַסַּע הַצִּפּוֹרִים הַנּוֹדְדוֹת לֹא עָצַר גַּם לֹא מַשָּׂא הַנְּמָלִים הֶחָרוּצוֹת הַהוֹלְכוֹת וּבָאוֹת. אֲנִי עוֹמֵס עַל גַּבִּי מִלִּים וּמְפַזֵּר. גַּם זַרְעֵי סַבְיוֹן מְרַחֲפִים אֵינָם יוֹדְעִים לְאָן יַגִּיעוּ, אִם יְחַבֵּק אוֹתָם רֶגֶב אֲדָמָה אִם יִפְרֹץ מִתּוֹכָם פֶּרַח. פִּרְחֵי הָרִמּוֹן הֶאֱדִימוּ בְּחֻצְפָּה כְּאִלּוּ עוֹד רֶגַע יִתְפּוֹצְצוּ מֵרֹב יֹפִי וְאֵין אִישׁ בַּגַּן, פִּרְחֵי הָרִמּוֹן מְבַשְּׂרִים עָסִיס מְדַמֵּם שֶׁפּוֹעֵם בְּקִרְבָּם וּמִתְעַבֶּה. אֶלֶף דְּמָעוֹת מְתוּקוֹת יְמַלְּאוּ אֶת הַפְּרִי בָּאָסִיף. תַּכְלִית הַיְּדִיעָה שֶׁנֵּדַע מִלִּים קְטַנּוֹת מֵהַשְּׁתִיקָה, מִלִּים קְטַנּוֹת מִנְּמָלָה הָעוֹמֶסֶת עַל גַּבָּהּ גַּרְגִּיר מִצִּפּוֹר מֵרֵיחַ שֶׁל לֶחֶם מִשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם מַחְזִיקִים יָדַיִם מֵחִבּוּק. אִם תַּקְשִׁיב לַמֶּרְחַקִּים תִּשְׁמַע אוֹתָם בּוֹכִים אֶל הַדְּבֵקוּת.