חַיַּי מִתְפּוֹרְרִים
חַיַּי מִתְפּוֹרְרִים עַל הַשְּׁבִיל אֶל לֵב הַיַּעַר
בִּדְרָכִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחְזֹר בָּהֶן לְאָחוֹר.
אֲנִי מוֹתִיר עַל הָאֲדָמָה לֶחֶם,
מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם
וּלְצִפּוֹרֵי הַדְּרוֹר הָאַחְרוֹנוֹת.
תַּחַת אֳרָנִים וּמִדְרוֹנוֹת
מְחָטִים דָּקְרוּ אֶת נְעוּרַי,
הָיוּ גַּם עֲווֹנוֹת שֶׁאָסַפְתִּי בְּיָדַי
וּבַיִת מָתוֹק וּמַפְחִיד שֶׁאָכַלְתִּי
עַד בְּלִי דַּי.
בְּחֹרֵי הַמַּסְמְרִים הַחֲלוּלִים
שֶׁנֶּעֶקְרוּ מִן הַלֵּב
חוֹלֵף זִכָּרוֹן אָבוּד כְּיֶלֶד חוֹרֵג וְנָטוּשׁ.
יֵשׁ רִיק שֶׁכְּבָר לֹא יִתְמַלֵּא וְיַגְלִיד,
לְעִתִּים יֵשׁ גַּם יֵאוּשׁ.
כְּכָל שֶׁמִּתְבַּגְּרִים פְּצִיעוֹת מִתְרַפְּאוֹת לְאַט יוֹתֵר
אִם בִּכְלָל,
מִפְרָקִים בְּגוּפִי מַזְכִּירִים לִי
שֶׁכָּל הַחִבּוּרִים אֵינָם מוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם.
לִפְעָמִים אֲנִי מַרְגִּישׁ נְשָׁמָה זְקֵנָה מְאוֹד.
לִפְעָמִים אֲנִי יֶלֶד שֶׁשָּׁכַח לְהִתְבַּגֵּר,
מְבַקֵּשׁ שֶׁמִּישֶׁהוּ יְגוֹנֵן עָלַי מִן הַבְּדִידוּת
וּמִן הַסֵּבֶל.
אֲנִי הַיַּעַר.
נשיר