אֶת מַסַּע הַבְּדִידוּת
אֶת מַסַּע הַבְּדִידוּת שֶׁלִּי
אֲנִי צָרִיךְ לַעֲבֹר לְבַד.
תַּפְקִידִי כַּנִּרְאֶה
הוּא לִשְׁהוֹת בַּמֶּרְחָק
וְלֹא לְהַגִּיעַ.
עָלַי לָשֵׂאת אֶת הַפַּעַר בִּגְבוּרָה,
לֹא תְּהִלָּה וְלֹא הוֹד וְהָדָר.
לְהַאֲזִין לִתְרוּעַת הָעוֹלָם הַשְּׁקֵטָה,
לִהְיוֹת בַּנֵּכָר
וְלִלְמֹד לְהַלֵּךְ חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ.
אַל תָּבוֹא אִתִּי מֵרַחֲמִים
אַל תָּבוֹא אִתִּי אֶל מְחוֹזוֹת הַחֹשֶׁךְ
אֶל הַבּוֹרוֹת הַנִּשְׁבָּרִים
שֶׁאֲנִי חוֹפֵר,
אִם אַתָּה יָכוֹל
לֵךְ לְךָ כָּעֵת אֶל מָקוֹם אַחֵר,
זֶה בְּסֵדֶר
נַתֵּק מַגָּע,
מַסְפִּיק אֶחָד שֶׁהֵצִיץ וְנִפְגַּע
וְהָלַךְ לְאִבּוּד בֵּינָתַיִם.
לֹא צָרִיךְ בַּמֶּרְחָק הַזֶּה שְׁנַיִם.
כְּשֶׁאֶחְזֹר אִם יִהְיֶה לִי מַזָּל
אָבוֹא עָנָו
וּמָתוֹק כְּמוֹ אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים.
אָבוֹא כְּשֶׁאֵדַע לְקַבֵּל אֶת הַדִּין
וְלִשְׂמֹחַ ־
גַּם בֶּעָדִין,
גַּם בַּקָּטָן,
גַּם בַּנִּנּוֹחַ.
נשיר