הַמֶּרְחָק בֵּין הָאַהֲבָה
הַמֶּרְחָק בֵּין הָאַהֲבָה שֶׁאַתְּ מַעֲנִיקָה לִי
לְזוֹ שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ רָאוּי לָהּ
הוּא פֶּלֶא וְחֶסֶד וּכְאֵב
וְהוּא קְרִיאַת כִּוּוּן
שֶׁדּוֹחֶפֶת אוֹתִי לְטַפֵּס בִּזְהִירוּת.
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת נֶאֱהָב בִּזְכוּת,
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת נֶאֱהָב כִּי הִגַּעְתִּי לְמָקוֹם
שֶׁבּוֹ אֲנִי בֶּאֱמֶת רָאוּי וּבַעַל עֵרֶךְ.
עוֹד יֵשׁ עַד לְשָׁם כִּבְרַת דֶּרֶךְ,
עוֹד יֵשׁ עַד לְשָׁם לַחְצוֹת אֶת הַיָּם
וּלְדַלֵּג עַל שֶׁבֶר עָנָן.
אֵיזֶה מַזָּל שֶׁאַתְּ כְּבָר אִתִּי כָּאן.
נשיר