מֶרְחָק
כָּל מָה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה סְבִיבִי
זֶה מֶרְחָק,
יָם גָּדוֹל מַפְרִיד בֵּין יַבָּשׁוֹת.
בַּסִּירָה הַקְּטַנָּה שֶׁאֲנִי
כְּבָר לֹא בָּרוּר
לְאָן אֲנִי חוֹתֵר.
מֶרְחָק
יָכוֹל לְהַטְבִּיעַ אֶת כָּל הַתְּשׁוּקוֹת
בְּאַכְזָרִיּוּת רַבָּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר סְעָרָה,
מֶרְחָק
הוּא חֲדַר הָעִנּוּיִים שֶׁל הָאַהֲבָה
וַהֲכִי מַצְחִיק
שֶׁאַתְּ מַמָּשׁ לְיָדִי,
שֶׁכָּל הַחַיִּים
מַמָּשׁ לְיָדִי
וּבִשְׁנִיּוֹת
סָלוֹן הוֹפֵךְ אוֹקְיָנוֹס,
מִשְׂרָד הוֹפֵךְ אוֹקְיָנוֹס,
וַאֲפִלּוּ שִׂיחַת טֵלֵפוֹן
הִיא הַפְלָגָה בְּחֹשֶׁךְ גָּדוֹל.
דְּבָרִים שֶׁלֹּא הִצְלַחְנוּ לְהַקְשִׁיב לָהֶם
מִתְעַבִּים לְמוּעָקָה,
שְׁתִיקָה קְטַנָּה נוֹפֶלֶת כְּמוֹ שְׁקִיעָה
אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים
וְאֵינִי יָכוֹל לָגַעַת בָּךְ
וְאֵינִי יָכוֹל
נשיר