יוֹם אַחֲרֵי יוֹם
בֹּקֶר אַחֲרֵי בֹּקֶר
הִיא קָמָה אֵלָיו,
הוּא לֹא הַרְבֵּה בֶּן אָדָם
כְּבָר שָׁנִים.
בֹּקֶר אַחֲרֵי בֹּקֶר
הִיא זוֹכֶרֶת לוֹ חֶסֶד נְעוּרִים.
הוּא כְּבָר לֹא זוֹכֵר אֶת שְׁמָהּ,
הִיא מַזְכִּירָה לוֹ כְּשֶׁהֵם מִתְעוֹרְרִים
וְאָז מַרְאָה לוֹ תְּמוּנָה
וְחוֹזֶרֶת עַל שְׁמָהּ
וְחוֹזֶרֶת עַל שְׁמוֹת הַיְּלָדִים.
לִפְעָמִים נִרְאֶה שֶׁהוּא מֵבִין
וּמְהַנְהֵן,
לִפְעָמִים הוּא אוֹמֵר לָהּ כֵּן,
אַחַר כָּךְ הִיא מַנִּיחָה לוֹ תְּפִלִּין.
תְּפִלּוֹת הוּא זוֹכֵר בְּעַל פֶּה,
גַּם שִׁירִים הוּא יוֹדֵעַ יָפֶה,
הִיא שָׁרָה אִתּוֹ אֶת אוֹתוֹ שִׁיר קָבוּעַ
וְלֹא מִתְעַיֶּפֶת.
שָׁבוּעַ אַחֲרֵי שָׁבוּעַ,
הַזְּמַן עוֹבֵר לְאַט
וְנִגְמָר מַהֵר.
עָלֵה אַחֲרֵי עָלֵה מִתְיַבֵּשׁ וְנוֹפֵל,
הִיא נִפְרֶדֶת.
בָּעוֹלָם הַזֶּה נִשְׁאַר לָהּ רַק צֵל.
הַתְּרִיס מַסְתִּיר אֶת הָאוֹר,
הִיא יוֹדַעַת,
בָּעוֹלָם הַבָּא הוּא יִזְכֹּר.
הִיא מְסִירָה בִּזְהִירוּת
אֶת הַתְּפִלִּין מִן הַמֵּצַח,
עוֹד נָשׁוּב וְנִפָּגֵשׁ
בַּנֶּצַח.
נשיר