חֹר בַּדְּלִי
יֵשׁ תְּפִלּוֹת
שֶׁאֲנִי כְּבָר מְפַחֵד לְהִתְפַּלֵּל
כְּדֵי שֶׁלֹּא לִחְיוֹת בְּאַשְׁלָיוֹת,
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַיִם נִשְׁפְּכוּ
עַל הַחוֹלוֹת.
אֲנִי מַזְלִיף אֶת הַמְּעַט שֶׁנּוֹתַר,
לַחְלוּחִית אַחְרוֹנָה עַל מַכְאוֹב.
נִגְמַר,
אֲנִי שָׁב אֶל הָעַיִן
לִשְׁאֹב.
נשיר