אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אוֹתְךָ
אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אוֹתְךָ,
אֶפְשָׁר לִרְאוֹת שָׁמַיִם צוֹעֲקִים שְׁקִיעוֹת וְלֹא לִרְאוֹת אוֹתְךָ.
אַתָּה יָכוֹל לְהֵעָלֵם לִי בִּסְבַךְ הַמּוֹלֵקוּלוֹת וְזִרְמֵי הַחַשְׁמַל,
אַתָּה יָכוֹל לְהֵעָלֵם לִי בִּסְבַךְ הַהוֹרְמוֹנִים שֶׁהַמֹּחַ מַפְרִישׁ
וּמַסְבִּירִים אֶת הַשִּׂמְחָה וְאֶת הָעֶצֶב וְאֶת הַגַּעֲגוּעַ.
אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אוֹתְךָ,
עָשִׂיתָ עוֹלָם כָּזֶה שֶׁאֶפְשָׁר לְסַפֵּר בּוֹ אֶת הַסִּפּוּר בִּלְעָדֶיךָ
וּלְהֵרָדֵם
וְלָמוּת
בְּלִי רֶגַע אֶחָד שֶׁל וַדָּאוּת.
אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אוֹתְךָ,
אוּלַי אֲפִלּוּ אָסוּר
וְאוּלַי אַתָּה לֹא רוֹצֶה.
אוּלַי עָלֵינוּ לְהַרְגִּישׁ לְבַד
וְלִרְאוֹת רַק אֶת הָאָחוֹר
וּלְהֵאָלֵץ בְּעַל כָּרְחֵנוּ לִרְצוֹת,
וּלְהֵאָלֵץ בַּעַל כָּרְחֵנוּ לִבְחֹר
לְמָה לְהַאֲזִין בְּקוֹל הַדְּמָמָה הַדַּקָּה,
מָה לִטְעֹם בַּנְּשִׁיקָה הַקְּרִירָה וְהַמְּתוּקָה
שֶׁל אֲוִיר הַנּוֹגֵעַ בִּשְׂפָתַיִם,
אֵיךְ לְפָרֵשׁ אֶת שְׁתִיקַת הַשָּׁמַיִם,
לָמָּה אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אוֹתְךָ?
חַיִּים שְׁלֵמִים
אֵיךְ אֶפְשָׁר
שֶׁלֹּא לִרְאוֹת
נשיר