בַּלַּיְלָה חָמְקָה תְּפִלָּה
בַּלַּיְלָה חָמְקָה תְּפִלָּה מִבַּעַד לְעָרְלַת הַלֵּב,
מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מְשׂוֹחֵחַ עִם אֱלוֹהֵי נְעוּרַי,
שֶׁהָיָה מוֹפִיעַ בְּלֵילוֹת שַׁבָּת בְּרַחַשׁ מַחֲטֵי הָאֹרֶן.
תִּלֵּי תִּלִּים תְּלוּיִים עַל מַחֲטֵי הָאֹרֶן שֶׁאָפְפָה אוֹתָם שְׁתִיקָה,
תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל צִפִּיָּה זָרְחוּ בְּכוֹכְבֵי הַלַּיְלָה,
כְּשֶׁהָרְחוֹב רֵיק וְאֵין אָדָם הָלַכְתִּי יָד בְּיָד עִם אֱלוֹהִים.
נָגַעְנוּ.
וְהַשַּׁבָּת עָטְפָה, שָׁמְרָה מִכָּל מִשְׁמָר, כְּמוֹ נְיָרוֹת לְבָנִים
בְּתוֹךְ קֻפְסַת גְּבִיעֵי זְכוּכִית שֶׁטֶּרֶם בָּאוּ בָּהֶם הַמַּיִם.
בַּלַּיְלָה נָעוּ שְׂפָתַיִם וְהַמִּלִּים הָעֲיֵפוֹת הָיוּ פְּרִיכוֹת,
הִתְפּוֹרְרוּ בְּתוֹךְ הַפֶּה, מְלוּחוֹת כְּדִמְעָה.
כָּל הֲבָרָה שֶׁנֶּהֶגְתָה הִשְׁמִיעָה קוֹל
פְּסִיעוֹת שֶׁל סְתָו עַל פְּנֵי עֲלֵי שַׁלֶּכֶת.
צָמוּד לִשְׂפַת הַמִּדְרָכָה
אֲנִי דּוֹרֵךְ אוֹתָם בִּצְעָדַי,
פּוֹרֵךְ אֶת כָּל קֻשְׁיוֹתַי
בְּרַגְלַיִם רַכּוֹת.
נשיר