כֹּהֶנֶת
בְּיוֹם שִׁשִּׁי
מִבְּלִי מֵשִׂים
הָיָה לָהּ הַסִּינָר
בִּגְדֵי כֹּהֶנֶת.
צִיץ שַׂעֲרוֹתֶיהָ
מֵעַל מִצְחָהּ הִלְבִּין,
הָרֶגֶל יְחֵפָה
וְעַל גּוּפָהּ כֻּתֹּנֶת.
יָדַיִם עֲמֵלוֹת,
הִיא עַל מִנְחָתָהּ
בּוֹלֶלֶת וּמְחוֹלֶלֶת
בַּשֶּׁמֶן וּבַסֹּלֶת.
אֶבֶן מִלּוּאִים
כָּל נֶכֶד וְנֶכְדָּה
מֻנַּחַת עַל לִבָּהּ
וְהִיא אוֹפָה וּמִתְפַּלֶּלֶת.
אִישׁ אֵינוֹ רוֹאֶה,
קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים.
נִיחוֹחוֹת שֶׁל קְטֹרֶת,
עָנָן וַעֲרָפֶל.
אֱמֶת מָה נֶהְדָּר
הָיָה מַרְאֵה קְמָטֶיהָ
כְּסוֹד אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ,
כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
נשיר