יוּדָה
אִמָּא שֶׁל יוּדָה
לֹא בָּאָה לְעֶרֶב הוֹרִים
אַף פַּעַם
וְיוּדָה
אַף פַּעַם לֹא צִפָּה,
הוּא תָּמִיד חָשַׁב שֶׁאֵין בִּכְלָל טַעַם
וְלֹא רָצָה לְהָצִיף אוֹתָהּ,
הִיא גַּם כָּכָה מוּצֶפֶת
תָּמִיד מְקַרְצֶפֶת,
שׁוֹטֶפֶת בְּבֵית
הַכְּנֶסֶת רִצְפָּה
וְלֹא מְגַלֶּה שֶׁהִיא אִמָּא שֶׁל יוּדָה,
הוּא גַּם כָּכָה מוּצָף.
הִיא אֶת הַפֶּה לֹא פּוֹצָה
וּמִי שֶׁצּוֹפֶה מֵהַצַּד לֹא יוֹדֵעַ
לָמָּה יוּדָה תָּמִיד
מְמַהֵר לַעֲזֹב,
רַק אִמָּא יוֹדַעַת: הוּא רוֹצֶה לַעֲזֹר לָהּ
רַק אִמָּא יוֹדַעַת
יֵשׁ לוֹ לֵב טוֹב.
נשיר