מִתַּחַת לְטַלִּיתְךָ
מִתַּחַת לְטַלִּיתְךָ הָיִיתִי יֶלֶד
שֶׁמִּסְתּוֹפֵף מִתַּחַת לִשְׂמִיכָה,
הַכֹּהֲנִים נָשְׂאוּ בְּרָכָה
וְאַתָּה
בָּנִיתָ לָנוּ עוֹלָם שֶׁבּוֹ אֱלוֹהִים עוֹטֵף אוֹתָנוּ.
רֵיחַ טַבָּק, רֵיחַ בַּדִּים לְבָנִים, רֵיחַ בְּגָדֶיךָ
בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת שֶׁל שַׁבָּת.
מִתַּחַת זְרוֹעוֹתֶיךָ הַזְּקֵנוֹת
בָּנִיתָ לָנוּ עִיר מִקְלָט
שֶׁתְּכַסֶּה עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ.
וְיִשְׁמְרֶךָ...
הִסְתַּלְסֵל, זָרַם כְּמוֹ נָהָר
לְגַן הָעֵדֶן
בְּאָפִיק נִסְתָּר,
וְאוֹר גָּנוּז זָהַר בְּחַלּוֹנוֹת שֶׁל אֱמוּנָה.
עוֹלָם הַזֶּה אָכַל אוֹתְךָ,
נָגַס בְּכָל גּוּפְךָ,
"חָטָאתִי יַא רַאבִּי".
מֻטָּל עַל הַמִּטָּה אַתָּה חוֹזֵר
שׁוּב וָשׁוּב
וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה,
וַאֲנִי כְּבָר לֹא יֶלֶד
וְאֵין עוֹד שְׂמִיכָה
רַק בַּקָּשָׁה חֲשׂוּפָה
לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם.
נשיר