בְּאוֹתָהּ הַגִּנָּה
בְּאוֹתָהּ הַגִּנָּה עוֹשׂוֹת הַנְּמָלִים
צוּרוֹת חֲדָשׁוֹת עַל הָאָרֶץ,
וְאוֹתָם הֶעָלִים
רוֹחֲשִׁים קְצָת אַחֶרֶת.
בְּכָל יוֹם הָרוּחַ שׁוֹנָה.
בְּאוֹתָהּ הַגִּנָּה טוֹוֶה עַכָּבִישׁ
קוּרִים חֲדָשִׁים כְּמַלְכֹּדֶת
וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ
אִם תּוֹפִיעַ צִפּוֹר,
אִם יִהְיֶה זֶה עוֹרֵב אוֹ יוֹנָה.
בְּאוֹתָהּ הַגִּנָּה עֲטַלֵּף מְעוֹפֵף
וְחָתוּל אֶל חָתוּל צוֹרֵחַ.
לְעִתִּים יֵשׁ דְּמָמָה
אוֹ צִרְצוּר צִרְצָרִים,
מִשְׁתַּנָּה גַּם צוּרַת הַלְּבָנָה.
בְּאוֹתָהּ הַגִּנָּה רֵיחוֹת מִתְחַלְּפִים,
לִפְעָמִים הַיַּסְמִין פּוֹרֵחַ.
לִפְעָמִים רֵיחַ גֶּשֶׁם,
לִפְעָמִים הַחַמְסִין.
נִיחוֹחַ עוֹנוֹת הַשָּׁנָה.
בְּאוֹתָהּ הַגִּנָּה, בְּאוֹתָם הַחַיִּים
אֵינֶנִּי אוֹתוֹ הָאָדָם.
בַּבֹּקֶר עָמַדְתִּי מוּל הַפְּרָחִים
בָּעֶרֶב קָטַפְתִּי אוֹתָם.
נשיר