יוֹתֵר מִמֶּנִּי
יֵשׁ מִי שֶׁהַקִּירוֹת סוֹגְרִים עָלָיו
יוֹתֵר מִמֶּנִּי.
יֵשׁ מִי שֶׁהַחֹשֶׁךְ הַזֶּה שָׁחֹר עֲבוּרוֹ
הַרְבֵּה יוֹתֵר
וְאָסוּר לְהִתְנַחֵם בָּזֶה.
אָדָם סוֹבֵל אֵינוֹ סֻלָּם,
אֵינוֹ מֻשָּׂא לְהַשְׁוָאָה,
הַשְׁוָאַת הַכְּאֵבִים אֵינָהּ מְרַפְּאָה.
אָדָם סוֹבֵל
הוּא קְרִיאָה לְעֶזְרָה.
אִם אַתָּה יָכוֹל
טַלְפֵּן אֵלָיו,
תִּכָּנֵס אִתּוֹ רֶגַע לַחֹשֶׁךְ,
תַּחְזִיק עֲבוּרוֹ לְכַמָּה דַּקּוֹת
אֶת הַקִּירוֹת.
גַּם מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ שֶׁלְּךָ
תּוֹשִׁיט יָד.
נשיר