הַבֹּקֶר אוֹר
הַבֹּקֶר אוֹר
וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ.
חָלַמְתִּי עַל נְחָשִׁים שְׁקוּפִים
שֶׁזּוֹחֲלִים בְּמִטָּתִי,
אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הִכָּה אוֹתִי בַּסַּנְוֵרִים
וְנִשְׁפַּךְ עַל שְׂמִיכָתִי.
בִּקַּשְׁתִּי לְנַעֵר מֵעָלַי אֶת סִיּוּטֵי הַלַּיְלָה
שֶׁהִצְטַבְּרוּ בְּתוֹךְ שַׂקִּים
בַּאֲרֻבּוֹת עֵינַי,
פָּנַי נוֹשְׂאוֹת אוֹתָם
וְהַקְּמָטִים הַזְּעִירִים מוֹלִיכִים אוֹתָם
אֶל הַיָּם.
פַּת שֶׁל שַׁחֲרִית טוֹבֶלֶת בְּנֶפֶשׁ מְלוּחָה,
צֶבַע עוֹרִי חִוָּרוֹן חַלָּשׁ.
לָמָּה אַתָּה פּוֹנֶה לֶאֱלוֹהִים בְּחֻלְשָׁתְךָ?
כִּי אַתָּה רוֹצֶה?
כִּי אַתָּה מֻכְרָח?
כִּי אוֹרוֹ מְמַלֵּא אֶת עוֹלָמְךָ הֶחָלוּל?
גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַּיִת בְּחַלּוֹן בֵּיתִי
הִיא שָׁרָה
וְאִי אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל אוֹתָהּ לָמָּה.
עֵינַי רוֹחֲצוֹת בְּמֵי בֶּרֶז קָרִים.
בְּלִי מִשְׁקָפַיִם אֲנִי בְּקֹשִׁי רוֹאֶה אֶת הַיֹּפִי,
אֲנִי בְּקֹשִׁי רוֹאֶה אֶת עֵינַי בַּמַּרְאָה.
בַּטֶּבַע אָדָם לֹא נִבְרָא לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ,
זֶה חֶסֶד שֶׁמַּעֲנִיקוֹת שְׁלוּלִיוֹת
אַחֲרֵי גֶּשֶׁם
אוֹ בְּאֵר.
הָיִיתִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת עַצְמִי פָּחוֹת,
אֲנִי רוֹצֶה
לִרְאוֹת אוֹתָךְ יוֹתֵר.
נשיר