אֶל הַלַּיְלָה
אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הַלַּיְלָה לְהָבִיא לָךְ מִלִּים,
לִדְלוֹת לָךְ אוֹתָן מִבְּאֵר אֲפֵלָה.
פֶּחָמִי בְּמִכְרוֹת אוֹתִיּוֹת וּסְמָלִים,
בְּגַחֶלֶת לוֹחֶשֶׁת וְקוֹמָה נְפוּלָה.
אֶל הַחֹר הַשָּׁחֹר כָּל יוֹם אֶל הָאַיִן
אֵרֵד בִּכְלֵי מְלַאכְתִּי הַשְּׁבוּרִים.
אֶל דִּמְעוֹת הַשָּׂרָף, אֶל עֶצֶב הַיַּיִן,
אֶל הַחֶרֶב עָלֶיהָ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים.
הַמִּסְנֶנֶת קְרוּעָה, הָעֵינַיִם טְרוּטוֹת
וְיָדַי שְׂמָאלִיּוֹת מִתְקַשּׁוֹת לֶאֱחֹז.
רֵיחַ עָפָר, הַשִּׁנַּיִם נוֹקְשׁוֹת
מִתְקַשּׁוֹת לְפַצֵּחַ קְלִפַּת הָאֱגוֹז.
אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הַלַּיְלָה לְהָבִיא לָךְ מִלִּים,
לְחַפֵּשׂ בַּמְּעָרוֹת, בַּשִּׂיחִים בַּשּׁוּחוֹת.
לָשׁוּחַ אִתָּךְ, לִסְלֹל לָךְ שְׁבִילִים
וְלִפְרֹס לְרַגְלַיִךְ דְּרָכִים בְּטוּחוֹת.
אַתְּ שׁוֹאֶלֶת מַדּוּעַ אַתָּה מְגַמְגֵּם ־
כִּי תָּמִיד זֶה בְּעֵרֶךְ, תָּמִיד זֶה כִּמְעַט,
וּמֵימַי עֲכוּרִים וְדָבָר לֹא שָׁלֵם.
שַׁבְתִּי עִם בֹּקֶר וּבְיָדַי כֹּה מְעַט.
נשיר